ילדים, ויסות חושי ומה שביניהם

מבוא

חזרה לראש הדף

ידוע שהחושים והתחושות השונות מהווים את הבסיס להתפתחות התפקודים שלנו, אבל לעיתים הם עלולים להוות בסיס גם לקשיים מסוימים.
באמצעות החושים אנחנו מפנימים מידע ובעזרתם מפתחים את ההבנה לגבי העולם סביבנו. כאשר קיימים קשיים בקלט התחושתי, לא מתאפשרת אינטגרציה יעילה של מידע זה.

קשיים תחושתיים, עלולים להשפיע על ההתפתחות ועל רכישת מיומנויות תפקודיות - התנהגותיות, מוטוריות, קוגניטיביות, רגשיות וחברתיות. ילדים רבים שאובחנו כבעלי קשיי קשב וריכוז - היו בינקותם תינוקות שאופיינו בקשיים בוויסות החושי. ינקותם אופיינה בחוסר סדירות (מחזור שינה וערות, רעב ושובע, פעלתנות וכיו"ב) היוצרים אל ההורים תחושת מחנק, תשישות וחרדה לגבי איכות ההורות שלהם.

במדריך זה אנו נוקטות משנה זהירות ולא מציינות מאפיינים שמכלילים את כלל התינוקות. עם זאת, מאפיינים מסוימים ניתנים לזיהוי בשלב מוקדם של החיים ויכולים להעיד על רפרטואר התנהגותי ותפקודי של ילדים בהמשך התפתחותם, כמו: קשיי זיכרון, קשיי קשב/ריכוז, ביטחון עצמי נמוך, חוסר סובלנות, סף תסכול נמוך, קשיים בתפיסה חזותית/מוטורית ועוד. בנוסף, קיימת חשיבות למודעותם של הסובבים לגבי הקשיים החושיים עמם מתמודד הילד. חשוב שאלו יהיו מודעים לצרכים בסיסיים כמו: הפחתת גירויים בסביבה הקרובה, ויסות רעשים, תווך לפעילויות בסיסיות כמו: מקלחת, אוכל ושינה, תוך הקפדה על זמנים קבועים, עידוד התנהגות חיובית, מוטיבציה וחיזוקים.

לפני שממשיכים... שתי נקודות חשובות

לוויסות החושי שני היבטים:
1. חסר בתחושה: חיפוש מתמשך אחר גרייה מסוג מסוים.
2. רגישות יתר: הימנעות מחשיפה לתחושה מסוימת או חוסר נוחות מופגן מול תחושה זו.

מטרתנו המרכזית היא לאתר את מקור הקושי ולבנות תכנית המורכבת מפעילויות שיביאו לוויסות קצוות אלו ולהתנהגות נינוחה, פניות ללמידה, מוכנות להתנסויות מגוונות והמשך התפתחות תפקודית תקינה. בהמשך, נפרט בפניכם כיצד באים לידי ביטוי אפיונים של קשיים בוויסות חושי בתפקודים השונים בחיינו. בינתיים נביא בפניכם קטע קצר המסביר את תחושותיו של ילד עם רגישות שמיעתית והשפעתה על תפקודו היום-יומי:

למידע נוסף

במדריך השלם לכל הגילאים (יחד) תוכלו למצאו מידע ופעילויות, המתמקדים בגילאים השונים על פי תחומי התחושה והתפקוד. בנוסף, נרחיב את המידע גם על חוש הטעם, הריח, היבטים התנהגותיים, רגשיים ולימודיים (הכנה לכיתה א' ועוד) של כל קבוצת גיל.

לרכישת המדריך המלא

חזרה לראש הדף

מערכת המגע – טקטילית

חזרה לראש הדף

מערכת זו מאפשרת לנו לפרש את העולם סביבנו דרך המגע. אנו נותנים לעולם פרשנות דרך הידיים שלנו, כפות הרגליים שלנו, העור, הגוף כולו...אנו מפרשים הכל דרך המערכת הטקטילית שלנו.
דרך מערכת זו, אנו מקבלים מידע, מודדים את התחושות היום יומיות, תחושות כמו טמפרטורה, רעד, לחץ, גרד וכאב.

כל דבר בחיינו מושפע מהדרך שבה המערכת הטקטילית מפרשת מגעים: חיבוק, ביגוד, תחושת העשב תחת רגלינו, חול הים, המזון שאנו אוכלים, הקפה שאנו שותים...לכל אלו דבר אחד משותף – מגע, והאם אנו מפרשים אותו ב"נעים" או "לא נעים".
עכשיו ברור למה התחושה הטקטילית חשובה כל כך להתפתחותם של ילדים. זו מערכת שמאפשרת לילדים ומבוגרים לפרש את העולם שבו הם חיים. מערכת טקטילית מאוזנת מאפשרת לנו הנאה וריגוש, בעוד שחוסר איזון – מוביל לתסכול רב.

היכולת לעבד באופן תקין גירויים מגעיים, קשורה קשר ישיר ליכולת האבחנה החזותית, לתכנון מוטורי ומשפיעה על פיתוח מודעות גוף תקינה. למערכת תקינה יש השפעה חשובה על היכולת לפתח בטחון רגשי, מיומנויות חברתיות ולאפשר פניות ליכולות אקדמיות.
פעולות פשוטות כמו משחק בבוץ, ליטוף חיות, משחק במים – הופכות להיות בעיתיות כאשר מדובר בחוסר איזון של המערכת הטקטילית.

ילדים הזקוקים לעודף גרייה טקטילית, עלולים ליזום מגעים שמתפרשים כ"לא נעימים" ע"י הסביבה. הם יצבטו בפתאומיות, ידחפו או אפילו ילקקו ילד אחר. הם יאכלו עם הידיים אך מצד שני יהיו מאוד בררנים לגבי בגדים. ידרשו להסיר תוויות, לגרוב רק גרביים ללא תפרים, ללבוש רק בגדים רפויים.

להימנעות ממגעים עלולות להיות השפעות חברתיות משמעותיות.

איך נראה צורך ברגישות מוגברת לעומת התנהגות נמנעת ממגע?

רגישות יתר טקטילית חוסר רגישות
הימנעות ממרקמים ומבגדים מסויימים העדפת בגדים הדוקים
הימנעות מפעילויות מלכלכות תמיד נראה מלוכלך
קושי במעברי ביגוד בין העונות לא שם לב שנוגע באחרים
מגיב לכל מגע סבילות גבוהה לכאב
נמנע ממגע של מים על פניו ובבגדיו נוגע בהכל/ בכולם
חש חוסר נוחות במקומות צפופים נהנה מעיסויים מגעיים ורטט על פני העור
בררן באוכל עלול לגעת באופן לא נעים באחרים
נוטה ללכת על קצות האצבעות יכול להעדיף טעמים חזקים של מזון: חמוץ, חריף
מסרב ללכת יחף מרבה להכניס חפצים בעלי מרקמים שונים לפיו

פעילויות מומלצות לוויסות המערכת הטקטילית

שילוב משחקים עם שקיות תחושה או קערות תחושה (שעועית, אורז, קמח...)
שימוש בחומרי יצירה שונים: חימר, פלסטלינה, בצק
שימוש בצבעי אצבעות - שימוש בעיסויים מגעיים עם lotion
שימוש הדרגתי בספוגים שונים במקלחת ובזרמי מים משתנים

חזרה לראש הדף

המערכת הוסטיבולרית

שיווי משקל, קואורדינציה

חזרה לראש הדף

מערכת זו אחראית על היכולת, הרצון או ההימנעות שלנו מתנועה במרחב. סיבוב, היפוך, טיפוס, קפיצה, גלגול...אלו כולן פעילויות וסטיבולריות. כל הפעילויות שאנו מבצעים בלונה פארק: רכבת הרים, קרוסלה, ספינת פיראטים....לכולם מכנה משותף אחד – תנועה.

התנועה חשובה להתפתחותו של כל ילד. מערכת וסטיבולרית תקינה, מאפשרת לנו לחוש את העולם סביבנו, ומלמדת אותנו כיצד לנוע במרחב בו אנו חיים. גירוי וסטיבולרי יוצר תאום בין תנועת העיניים, הראש והגוף ומצב זה משפיע על שיווי המשקל, מתח השרירים (טונוס), תפיסה חזותית-מרחבית, תפיסה שמיעתית-שפתית ובטחון רגשי.

לכל הילדים דרושה תנועתיות במידה זו או אחרת. הקושי נוצר כאשר ילדים מסוימים דורשים תנועה מוגברת או נמנעים מתנועה, אלא שפעמים רבות אנו מפרשים צורך בתנועה מוגברת כבעיית התנהגות.

איך נראה צורך בתנועה מוגברת לעומת התנהגות נמנעת מתנועה?

המנעות מתנועה חיפוש מתמיד אחר תנועה
פוחד מפעילויות הכרוכות בתנועה לא מסוגל לשבת לאורך זמן ללא תנועה
חושש משימוש במתקני שעשועים: סולמות, נדנדות וקרוסלות זקוק לסיבובים, נדנדה ועליה לגובה
חושש ממעליות בעל התנהגות אימפולסיבית
נמנע מעליה במדרגות או נאחז במעקה בנוקשות נראה בריצה מתמדת- יותר רץ מאשר הולך
עקשן לוקח סיכונים

בתרגול תחום זה אין לבצע פעילויות ברצף בזו אחר זו!
אין לתרגל יותר מ-2 דקות ברצף!

תרגולים

שימוש בנדנדות שונות או ערסל בגיל ינקות
רכיבה על אופניים
קפיצה על טרמפולינה - לא יותר מ 4 דקות
משחקי "עצור" - 1,2,3 דג מלוח, עצירות תנועה לפי סימן מוסכם מראש
סיבוב בצלחת וסטיבולרית - יש להקפיד לבצע לשני הכיוונים - לא יותר מדקה ברצף לכל כיוון
תליה בהיפוך - פעילויות בהן הראש במנח כלפי מטה
גלגולי עפרון - גלגולים לפנים - יש להקפיד על מנח תקין של העורף במהלך הגלגול

חזרה לראש הדף

המערכת הפרופריוצפטיבית

מגע עמוק

חזרה לראש הדף

מערכת זו מאופיינת ביכולת של המוח שלנו להבין את מיקומו של הגוף במרחב ואת מערכת היחסים של הגוף עם הסביבה.
אם אנחנו חושבים על פעילויות כמו: משיכה, דחיפה, דריכה, קפיצה, מעיכה, לחיצה, התכופפות – או כל פעילות הדורשת מנחי גוף יציבים, שינוי מנחים והפעלת כוח וויסותו אל מול חפץ או אדם – הן כרוכות בפעילות של המערכת הפרופריוספטיבית. ללא מערכת זו, איננו מסוגלים להבין היכן ממוקמים חלקים שונים של גופנו מבלי להביט בהם, לא נוכל להתנהל במרחב מבלי ליצור כל הזמן קשר עין עם הסביבה.

חישבו איך מתנהל אדם עיוור? הוא משתמש, בין היתר, במערכת הפרופריוספטיבית שלו על מנת להתמקם ולהבין היכן הוא נמצא. בכל פעם שאנו עולים במדרגות, יושבים, נעמדים, מתכופפים או נמתחים, אנו משתמשים במערכת הפרופריוצפטיבית שלנו.
תחושה זו מספקת לגוף מידע דרך השרירים, הגידים, המפרקים – מידע המשפיע על דימוי הגוף, הביטחון הרגשי והיכולת להרגיש בטוח בסביבה בה אני נמצא.

התחושה הפרופריוצפטיבית אחראית על מנח הגוף ויציבותו ודרושה להתפתחותנו התקינה. הקושי עולה כאשר ילד זקוק ליותר או לפחות גרייה בתחום תחושתי זה. ילדים רבים מפגינים התנהגויות הכרוכות במגע מתמיד ובלתי מווסת עם חפצים, נשיכות של חולצות, עפרונות ואף ילדים אחרים, דחיפה וסחיבה של חפצים כבדים, ישיבה על הברכיים ושינוי מתמיד של מנחי ישיבה.
ילדים אלו יחפשו גרייה ולעיתים אף יזמו התגרות והאבקויות עם ילדים אחרים על מנת לקבל גרייה עמוקה לגופם. – כל אלו הם בעצם הצהרה כי גופם זקוק לגרייה מרובה בתחום הפרופריוצפטיבי. לעומתם אנו מכירים ילדים הנמנעים ממגע, מגיבים בעוצמה לכל מכה קלה, חוששים מהתקהלויות, מקומות צפופים או פעילות קבוצתית (כמו משחקי כדור...), נמנעים ממשחק בגני שעשועים ומשתדלים להיות במינימום תנועה ומגע. אנו עלולים להגדירם בטעות כ"עצלנים".
האמת היא, שהמוח שלהם מנסה להגן עליהם מחוסר נוחות ולמנוע מהם גרייה פרופריוצפטיבית על רקע של רגישות יתר.

איך נראה חוסר רגישות בתחושה העמוקה לעומת רגישות יתר בתחושה העמוקה?

חוסר רגישות בתחושה העמוקה רגישות יתר בתחושה העמוקה
חיבוקים בעוצמה רבה אי נוחות בפעילות גופנית
חוסר הבנה של כוח עצמי חוסר הנאה מהפעלת הגוף
התקלות רבה בחפצים ובאנשים המנעות מחיבוקים
קושי בוויסות לחץ וכוח על כלי כתיבה אי נוחות כשהטיטול רטוב
צורך בהפעלה חזקה של השרירים שינה קלה
מחפש מגע רגיש למעברים בתנוחה
אוהב להיות עטוף בכי רב יכולה להיות סיבה
כעס על מגע שנעשה ללא אזהרה

פעילויות מומלצות לוויסות המערכת הפרופריוצפטיבית

חיבוקי דב
עיסויים עמוקים
הליכות פיל/ סרטן
קפיצות בטרמפולינה
דחיקות מול קיר (הן ידיים והן רגליים)

קצת על היפוטוניה - טונוס שרירים נמוך

סימפטומים המאפיינים היפוטוניה:

לפני הכל – להפוטוניה רמות שונות. לעיתים היא עלולה להוביל עד לכדי עיכוב או ליקוי התפתחותי ועשויה להתגלות בשלבים שונים של הינקות (או אפילו הילדות), בהתאם לרמת ההפוטוניה.

במקרים אחרים, הפוטוניה עשויה להתלוות לגמישות יתר, אשר מערימה קושי נוסף על התפקודים המוטוריים. כמו כן, נמצא קשר בין תינוקות הפוטוניים למסורבלות בתנועה, קשיים בלמידה וקשיים בריכוז.

כיצד יראו מצבים שונים של היפוטוניה?

גמישות יתר, יציבה/ישיבה רפויה, הימנעות מתנועה
תינוקות מתקשים בהרמת ראש או בהתהפכות מבטן לגב/מגב לבטן
חולשה/רפיון בחגורת הכתפיים והאגן, קשיים במוטוריקה הגסה והעדינה, רפיון בפנים ובלסת העלול להשפיע גם על התפתחות ההגייה והדיבור
תרגילים על אופניים ורכיבה על אופניים לחיזוק שרירי הירך, הליכה במים עמוקים המגיעים עד הברכיים וכדו'

שימו לב!
חשוב להיות קשובים לגופו ולנפשו של הילד. אין לעייף אותו או להביאו "לקצה גבול היכולת" – ילדים הפוטונים מתעייפים במהרה וחשוב לעבוד איתם בהדרגה, בליווי עידוד רב ומוטיבציה.

פעילויות מתאימות

רצוי לתת לילדים הפוטוניים משימות, הכוללות פעולות שמטרתן לחזק את השרירים ובכך לשפר את הטונוס: הרמה, דחיפה, גרירה ומשיכה בעיקר של אביזרים כבדים המותאמים לגודל, למשקל ולרמת המסוגלות שלהם. פעילויות יום יומיות כמו סיוע בתליית/הורדת כביסה, עזרה וסחיבת שקיות של קניות מהאוטו למטבח, סידור קופסאות שימורים בארון, השקיית עציצים בעזרת קנקן מין, פעילויות המעודדות הרמת זרועות למעלה.

בגיל הינקות חשוב להשכיב תינוקות על הבטן, גם אם לזמנים קצרצרים על מנת לאפשר להם לשאת את משקל גופם על האמות ולהרים את הראש בשליטה כלפי מעלה.

חזרה לראש הדף

המערכת החזותית

עיבוד חושי

חזרה לראש הדף

המושג "מערכת חזותית" הוא מושג שמסביר את עצמו. אנו לומדים להשתמש בחוש זה על מנת לראות, לבחון ולעשות קישורים בין דברים שונים. לא תמיד אנו מבינים את חשיבותה של מערכת זו ואת תרומתה ליכולת שלנו להרגיש בשליטה.
זו מערכת בעלת השפעה רחבה בהרבה ממה שאנו חושבים. זו היכולת של המוח להבין את העולם באמצעות חוש הראיה שלנו. אנו אוספים מידע מהסביבה, שופטים באם הסביבה בטוחה מספיק עבורנו ואפילו האם היא מעניינת מספיק על מנת שנפנה את תשומת ליבנו אליה. לא מדובר כאן באיכות/חדות הראיה ובאם אנו רואים 6/6 או לא, אלא ביכולת לעקוב, לאתר ולסנן מידע חזותי.

היכולת לקבוע מה גוון החולצה שאלבש, להתאים זוג גרביים, לעקוב אחר המורה כאשר היא נעה מצד לצד בכיתה ולאחר מכן לעקוב ביעילות אחר השורות בספר – כל אלו דורשים מאיתנו להשתמש באופן יעיל במערכת החזותית שלנו.
ללא מערכת חזותית תקינה, אנו מתקשים להתמקד בפרטים חשובים שמסייעים לנו להבין את הסביבה שלנו. מערכת חזותית יעילה מסייעת לנו להתמקד בפעולה חזותית שאנו מבצעים – הקלדה במחשב למשל – בעוד קיימים סביבנו חפצים נוספים מהם אנו מסוגלים להתעלם: תמונות, ניירת פזורה על השולחן סביב, ספרים ועוד. מערכת יעילה מאפשרת לנו להתמקד ולפענח אילו מהחפצים סביבנו חשוב ברגע זה וממה ניתן להתעלם במהלך ביצוע פעולה מסוימת.

כפי שהזכרנו, עיבוד חזותי אינו תלוי רק בחדות ראיה או באבחנה תקינה בצבעים, צורות וגדלים, אלה בעיבוד המידע החזותי שאנו מקבלים מהסביבה. כולנו זקוקים לגרייה וערנות חזותית על מנת להתפתח באופן תקין. מיומנויות רבות כרוכות ביעילותן של פעולות אלו, אך נזכיר כאן רק חלק מהן: זיהוי אותיות וספרות, תפיסה מרחבית יעילה, הבנת יחסים במרחב, קשר עין-יד, קריאה, מיקוד והבחנה בפרטים. קשיים רבים כרוכים בעובדה שילדים מסוימים סובלים מחוסר ויסות בתחום החזותי.

יש ילדים הסובלים מרגישות יתר חזותית וחשים הצפה וחוסר נוחות מול גירויים בוהקים, צבעוניים או מנצנצים, בעוד ילדים אחרים כמהים לגרייה חזותית – מתקרבים מאוד למסכי טלוויזיה או מחשב, מקרבים פנסים לעיניים או מרבים לבהות באור מסנוור/מנצנץ בחלון או בחפצים בוהקים ונעים. חלק מילדים אלו מתקשים מאוד ליצור קשר עין עם אנשים ומאוד קשה למשוך את תשומת ליבם לפעילויות המערכות מיומנויות חזותיות.

המטרה היא ליצור איזון בין צורך של ילדים מסוימים בגרייה חזותית– עד כדי יצירת גריה עצמית חזקה, לבין מניעת גרייה באופן מוחלט – שהרי אלמנטים חזותיים נמצאים סביבנו כל הזמן, בעיקר בעולם המערבי-טכנולוגי בו אנו חיים כיום.

איך נראית המנעות מגרייה חזותית לעומת חיפוש עודף אחר גרייה חזותית?

המנעות מגרייה חזותית חיפוש עודף אחר גרייה חזותית
כיסוי העיניים, הסטת מבט או סינון גירויים חזותיים בוהה באורות בהירים, מנצנצים או ישירות על אור השמש
הסתייגות מפעילויות קבוצתיות הכרוכות בתנועה במרחב בוהה בחפצים נעים
חשש מפני עצמים נעים נע במקומו או מניע את ראשו תוך כדי כתיבה או מטלות של מוטוריקה עדינה
המנעות מיצירת קשר עין ישיר מקרב חפצים קרוב לעיניים
תלונות על כאבי ראש וסחרחורות לאחר פעילות חזותית (צפייה בסרט, מעקבי עיניים...) אינו שם לב לשינויים בסביבה ולנוכחותם של אנשים חדשים
קושי בהבחנה בין צבעים/ גוונים מתקשה להתרכז בחפצים נייחים
סרבול וחוסר שימת לב לחפצים או פריטים בדרכו מרבה לאבד את מיקומו בדף תוך כדי קריאה
קשיים באומדן מרחק מחפש אחר גרייה חזותית כמו תנועת גלגלים, צורות, מאווררים וכו'
שפשופי עיניים

חזרה לראש הדף

קשב שמיעתי

עיבוד תחושתי

חזרה לראש הדף

לגירויים שמיעתיים יש השפעה מכרעת על התפתחותם של ילדים. המושג "שמיעה" נחשב למושג פשוט...רובנו מתייחסים אליו כמיומנות טבעית או שאנחנו שומעים או שלא... מה שאנחנו שוכחים הוא שמדובר במערכת שלה תפקיד חשוב מאין כמוהו ביכולת שלנו להרגיש בשליטה ובריכוז.

מערכת זו אחראית על היכולת שלנו לעבד צלילים ולאסוף מידע על הסביבה שלנו. לא מדובר רק ביכולת שלנו לשמוע, אלא ביכולת שלנו להקשיב ולאפשר לעצמנו לקיים אינטראקציה עם הקולות והצלילים המקיפים אותנו, באופן שיאפשר לנו להבין את שאנו שומעים.

אנו מקבלים גירויים שמיעתיים דרך האוזניים שלנו: טריקת דלת, הורדת מים בשירותים, אפילו הקולות שאנו שומעים כאשר מישהו נותן לנו הוראות. המוח נדרש לתת פרשנות לצלילים אלו על מנת שנוכל להשתמש במידע זה. אנו נדרשים להבחין אלו מהצלילים חשובים ברגע מסוים – לאילו מהם להתייחס ומאילו להתעלם. נושא זה דורש מאתנו יכולות של סינון ופיצול קשב – וזאת מעבר לשמיעה תקינה.
אין ספק כי ללא מערכת שמע תקינה, לא נוכל להבחין ולפענח צלילים – ומכאן גם לא נוכל להחליט לאילו מהם להתייחס. תוך כדי קריאת שורות אלו אנו חשופים גם לצלילים נוספים: מכונית חולפת בחוץ, ציפור מצייצת או אנשים משוחחים מעבר לקיר. אם נפנה את הקשב השמיעתי שלנו באופן ממוקד עוד יותר, נוכל אף לשמוע את רחש המזגן או קולות מרוחקים יותר. קולות וצלילים מקיפים אותנו כל הזמן, אך בעזרת מערכת הקשב שלנו, אנו מסוגלים לפענח אילו מהם דורשים את תשומת ליבנו המידית ומאילו להתעלם ברגע מסוים.

עיבוד שמיעתי עוסק בפרשנות שאנו נותנים לגירויים צליליים. לילדים נדרשת מיומנות זו על מנת להתפתח באופן תקין. מיומנויות רבות קשורות בתהליך ארוך וממצא של עיבוד שמיעתי: זיכרון שמיעתי, רצפים שמיעתיים (המהווים בסיס לבניית מילים ומשפטים תקינים), אבחנה שמיעתית בין צלילים (חלקם מאוד דומים זה לזה), התאמת סמל-מלל (הדרושה לקריאה וכתיבה), מודעות פונולוגית ובעיקר קשב.
הבעיה נוצרת כאשר ילד מפגין רגישות יתר או תת-רגישות לקבלת מידע ממערכת זו. לעיתים, חוסר ויסות זה ברור ונגלה לעין: ילדים המסרבים לקחת חלק בשיעורי מוסיקה, מכסים בידיהם את האוזניים, פורצים בבכי כאשר מושמע צלצול או רעש חזק – לא קשה להבחין כי קיימת רגישות שמיעתית כאשר היא חשופה בצורה כזו.

אך לעיתים ילדים משתמשים במנגנון אחר לחלוטין, הם מייצרים רעש מתוצרת עצמית על מנת להתגבר על רעשי הסביבה המפריעים להם: מתופפים באצבעותיהם על גבי השולחן, נוקשים עליו עם עפרון ללא הפסקה, משמיעים צקצוקים וקולות המהום עצמיים, מדברים בקול רם מאוד. התנהגותם עלולה להפריע לסביבה ואף להתפרש כהתנהגות שלילית, אך הם בעצם משתמשים ב"רעש לבן" כמנגנון הגנה או מייצרים רעש עצמי על מנת לסייע למערכת העצבים שלהם להגיע לאיזון.
ילדים אחרים נראים כאילו הם אף פעם לא קשובים, מנותקים, אינם מגיבים לפניות אליהם, ילדים "מרחפים". ילדים אלו מתמודדים עם מערכת קשב הדורשת מהם ניתוקים על רקע קשיי ויסות ורגישות שמיעתית. הם מתקשים לסנן חלק מרעשי הסביבה ומרגישים מוצפים באופן שמאלץ אותם לנתק קשב על מנת "לנוח" מההצפה.
לעיתים אותו ילד משתמש באסטרטגיות שונות בזמנים שונים ומצב זה מבלבל אותנו עוד יותר – זו המהות של קושי בעיבוד חושי שמיעתי. מכאן אנו נתקלים בקשיים ברכישת שפה, קריאה, פתרון בעיות, תכנון ועוד.

איך נראית התנהגות שמיעתית המנעותית לעומת התנהגות של חיפוש גירויים שמיעתיים?

התנהגות שמיעתית המנעותית התנהגות של חיפוש גירויים שמיעתיים
כיסוי העיניים, הסטת מבט או סינון גירויים חזותיים בוהה באורות בהירים, מנצנצים או ישירות על אור השמש
תגובה של בכי/צעקות/כעס מול רעשים פתאומיים מעדיף מוסיקה חזקה
הפגנת תגובות רגשיות חזקות מול הגברה של מוסיקה מרבה להשמיע גרייה עצמית קולית
מכסה את אוזניו או מתחבא בסיטואציות המוניות מקרב כלי נגינה לאוזן או שמתקרב לרמקולים
נמנע מפעולות יום יומיות כמו: הורדת מים בשירותים או שימוש במים זורמים משמיע קולות גבוהים בסביבה שקטה
מפגין חוסר שקט מול קולות גבוהים: משרוקית, גיר על לוח, נגינת כינור נהנה ומחפש קולות מונוטוניים כמו קולות של מזגן, מאוורר, מים שוטפים
נמנע מקולות מטאליים כמו קסילופון, מצילתיים, שליש מוסיקה מרגיעה אותו

פעילויות מומלצות לוויסות הקשב השמיעתי

משחקי התאמה מוסיקליים (לוטו צלילים)
קישור צלילים ותנועות
שימוש בדקלומים לחרוזים לשיפור המודעות לצלילי השפה
הקשבה למוזיקה קלאסית (עדיף באוזניות)
השקטת סביבה, חשיפה הדרגתית לכלי נגינה
הקשבה לסיפורים מוקלטים או מוקראים בלחש
שימוש באטמי אוזניים להפחתת רעשי סביבה)

חזרה לראש הדף